לא רואה אף אחד ממטר

הנה לכם עובדה: בני האדם, בטבע שלנו, אנו אגואיסטים. אדם לא יזוז מילימיטר אחד ממקומו אם אין לו אינטרס לעשות זאת.

מהמילון: אגואיסט - אדם שמעמיד את עצמו במרכז ודואג בעיקר לצרכיו.

דמיינו שהעולם היה בית מלון 5 כוכבים הכל כלול לתמיד בחינם, אתם מכירים מישהו שהיה קם בבוקר למחרת והולך לעבודה?

גם אם היה מצב כזה באמת הוא לא היה נמשך זמן רב כי היינו פשוט הורגים אחד את השני בשלב מסויים תרתי משמע, למעשה עשו ניסוי כזה לא מעט פעמים, קראו לזה האח הגדול אבל במקום רובים שמו מצלמות אז אף אחד לא נהרג בינתיים.

אחד הדברים שאנו למדים מוקדם מאוד בחיים הבוגרים שלנו זה לשים גבולות, אחרת ללא הגבולות האלו אנו נשרת ללא הפסקה את האג׳נדות והאינטרסים של הסובבים אותנו על חשבון האינטרסים שלנו.

מצד שני אנו למדים את אמנות המניפולציה כדי לגרום לסובבים אותנו לשרת את האג׳נדות והאינטרסים שלנו.

נשמע לכם מוכר?

תתפלאו אבל אנו בני האדם מוכנים לוותר על הכל כולל אוכל ולינה תמורת האינטרסט שחשוב לנו יותר מכל דבר אחר והוא לקבל הערכה מבחוץ, בני האדם עובדים יום ולילה, מזיעים, מתאמצים, נכנסים לחובות כבדים, מתעללים בעצמם ובילדיהם, מעשנים, שותים אלכוהול, הורסים משפחות ונהרגים עבור הדבר שהכי חשוב להם הוא: מה חושבים עלי?

אם תתנו לסוס תעודת סטודנט מצטיין בקורס אילוף סוסים מתקדם  במקרה הטוב הוא פשוט יאכל אותה, אחרת הוא פשוט יברח. 

קחו מזוודה מלאה במיליוני דולרים ופזרו אותה במרעה של פרות ותראו שהן אפילו לא מרימות את הראש מהעשב. 

לעומת זאת לא מעט אנשים ממסגרים את התעודות שלהם ושמים אותן על הקיר כדי לקבל הערכה מבחוץ, למי שאין תעודה יש סיפורים מכאן ועד להודעה חדשה על מי הם היו, מה הם עשו ומה הם יעשו. 

בצע כסף הרס יותר אנשים מכל המלחמות יחד, אפרופו מלחמות ואינטרסים.

מי יותר אגואיסט? זה שמנצל 1000 עובדים בשכר רעב כדי להתעשר או זה שעוזר ל 1000 עניים לאכול ארוחת חג? מד האינטרסנטיות שלא מבדיל בין מעשה טוב למעשה פחות טוב מראה ששניהם שווים.

האינטרסנטיות הורסת כל חלקה טובה ואין תרופה, במידה ותרופות היו מרפאות אז לא היו בונים כל שנה עוד אגפים בבתי החולים אלה היו ממירים אותם למכוני כושר. כל אדם שני היום נמצא על תרופות נוגדות דיכאון, אין משפחה היום שלא איבדה קרובים ממחלות סרטן, לב ועוד מגוון רחב של מחלות נוראיות.

עדיין למרות כל מה שכתבתי עד כה, את או אתה שקוראים זאת, מאמינים שאתם באופן המיוחד שלכם אינכם אגואיסטיים. מה לעשות זה הטבע שלנו לשים מסכה על הפנים ולראות רק באחרים את כל הפגמים של עצמנו.

דמיינו כפתור ווליום שמייצג את רמת האגואיסטיות שלכם, עכשיו התבוננו בכנות (עד כמה שאתם מוכנים לכך) על החיים שלכם, רמת האושר שלכם קשורה קשר צמוד לרמת האגואיסטיות שלכם, רק אתם יודעים באמת כמה אתם מאושרים. ככל שאתם אגואיסטיים כך אתם פחות מאושרים.

דמיינו כפתור ווליום נוסף לבדיקת רמת התסכול מהחיים, אם אתם חווים תסכול מהחיים, רמת התסכול קשורה קשר צמוד לכמה אתם דורשים ורודפים כבוד לעצמכם. ככל שאתם דורשים יותר כבוד כך רמת התסכול שלכם גבוהה מאחר ועצם הרדיפה אחר הכבוד מרחיקה אותו מכם באופן אוטומטי. מי שרודף כבוד לא ישיגו לעולם.

השלב הראשון לחיים מאושרים הוא להתבונן בכנות ולהודות בהכנעה באגואיסטיות שלכם, ברגע שתראו את זה בבהירות אתם לא תוכלו לראות שום דבר אחר, כל מילה וכל פעולה שלכם תעבור תחת המצלמה האישית של התודעה שלכם ותאפשר לכם לראות את עצמכם כמו שאתם באמת, ההודאה שלכם לעצמכם על מצבכם הכרחית כדי לעבור לשלב הבא. הערכה שלי היא שאולי אחוז אחד שקורא את הפוסט הזה יכול לעשות את זה כי זה הדבר הכי קשה בעולם מאחר והוא נוגד את הטבע האנושי שלנו.

אתם תהפכו להיות מודעים לעצמכם.

במידה והצלחתם לעבור את השלב הראשון בהצלחה, השלב השני הוא הכרזה על מלחמה עקובה מדם בה אתם יוצאים למלחמה נגד אויב אכזר וחסר רחמים הוא אתם עצמכם והטבע המושרש בכם מיום היוולדכם, זו מלחמה משחררת וראויה שתימשך כל החיים שלכם, היא לא תסתיים אף פעם, המנצח יתחלף כל הזמן, אבל המלחמה הזו היא שמכניסה ערך גדול לחיים שלכם ומבדלת אתכם מרוב האנשים בעולם שלא יודעים שהם לא יודעים את מה שאתם מתחילים לגלות על עצמכם עכשיו.

מתוך הניסיון שלי, הנפש שלי מצולקת בכל מקום אפשרי, נפצעתי הרבה ושילמתי מחירים כבדים מאוד אבל השטח שהצלחתי לכבוש הוא עצום, השטח הזה הוא אנלוגיה לכמות האושר בחיים. אם תשאלו אותי האם זה היה שווה את זה אני אומר בפה מלא כן, זו מתנה שמעטים מקבלים ואני מודה על כך.

צלקת אינה דבר שלילי. להיפך דברים מושלמים ללא כל פגם הם חסרי אופי ומשעממים. צלקות הן התעודה האמיתית שלכם למי אתם ומה אתם שווים באמת, כל צלקת היא ציון בתעודה וגם ציון דרך בחיים שלכם.

זכיתי למגר ממני לא מעט פעמים את האגואיסטיות. זה נתן לי כוחות שלא ניתן לתאר במילים, זה אפשר לי לנגוע באנשים באופן שלא ניתן להמחיש בשום צורה, זה הביטוי הכי אמיתי למשפט שאומר שאם אתה רוצה לשנות את העולם כך שיהיה מקום טוב יותר תתחיל מלשנות את עצמך, זה נתן לי זוית ראיה חדשה על כל מה שאני רואה באחרים ובעצמי.

האנשים הכי אגואיסטים אינם יכולים להחזיק מעמד אל מול אדם נטול אגואיסטיות, הניסיון מראה שבכל מפגש כזה בין 2 הניגודים מתקיים שינוי תפיסה אצל הצד האגואיסטי שמקבל טעימה קטנה מאיך זה להיות מאושר.

האם זה הופך אותי לאדם מושלם? ממש לא, גם אחרי שנים של עבודה אינטנסיבית יש ימים שאני חוזר לנקודת ההתחלה כאילו לא עשיתי דרך בכלל, אבל התיקון הוא בהישג יד וקל יותר כשיש ניסיון ומכירים כבר את כל הטריקים של האויב :)

המחיר הכבד ביותר ששילמתי הוא הבדידות מאחר וכאשר אתה מסוגל לנקות את עצמך מאגואיסטיות אתה הופך להיות רגיש למה שקורה סביבך אבל זה כבר לפוסט אחר...

אני מתנצל מראש אם הפוסט הזה קצת קשה לעיכול אבל אנחנו מטיילים כאן בצד האפל של הירח וגם על זה צריך לדבר לפעמים.

בהצלחה

לכו לכבוש כי יש מלחמות ראויות.